פסק-דין בתיק ב"ל 49893-05-10

התובע עתר לבית הדין בתביעה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע מיום 7.9.09 אשר הוכר כ"פגיעה בעבודה".

רקע עובדתי

1.      עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 1.11.10 ועל פיהן -

א.                        התובע הינו יליד 1.2.72.

ב.             מחודש 5/09 ועד ליום 7.9.09 עבד התובע בחברת "הקורנס" מפעלי עופרת בע"מ כעובד ייצור.

ג.             במהלך עבודת התובע, ביום 7.9.09, ניסה התובע לפתוח בורג גדול ומשלא הצליח הוא משך אותו במפתח ברגים. בזמן המשיכה, החליקה ידו של התובע והוא קיבל מכה באזור מרפק יד ימין ממכונה שהיתה מאחוריו.        

ד.                        הנתבע הכיר בתעודת אי הכושר שהגיש התובע לתקופה שמיום 9.9.09 ועד ליום

               13.9.09.

ה.            תעודת אי הכושר המאוחרות לתקופה שמיום 14.9.09 ועד ליום 4.12.09, נדחו על ידי הנתבע.

ו.             מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהחומר הרפואי המצוי בתיק.

2.      תביעת התובע להכיר בפגיעה מיום 7.9.09 כ"פגיעה בעבודה", נתקבלה על ידי המוסד לביטוח לאומי ואושרה בגינה תקופת אי כושר לתקופה שמיום 9.9.09 ועד ליום 13.9.09. תביעתו להכיר בתקופת אי כושר שלאחר מכן נדחתה על ידי המוסד בטענה, כי -

"הואיל והתעודות הרפואיות לתקופה מ 14/9/09-4/12/09 מתייחסות לאבחנות רפואיות אשר לא קשורות לפגיעתך מיום 7.9.09, אנו נאלצים לדחות את תביעתך לתקופה זו (14/9/09-4/12/09).

הואיל ולא נגרם לך אי כושר לעבודה כתוצאה מהפגיעה הנ"ל לתקופה שצוינה לעיל, לא נוצרה עילה לתשלום דמי פגיעה, ועלי לדחות את תביעתך לתשלום דמי פגיעה".

3.      הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר אנג'ל דוד, מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלה - " האם יש להכיר בתעודות אי הכושר לתקופה שמיום 14.9.09 ועד ליום 4.12.09 כולה או חלקה?"

4.      ד"ר אנג'ל דוד קובע בחוות דעתו חד משמעית כי -

"התובע סבל משילוב בעיות בתקופה הנידונה (14.9.09 עד 14.12.09). הוא סבל מפגיעה בתפקוד מספר עצבים ביד ימין, ובמקביל מחולשה כללית, מחלת חום קשה, דלקת ריאות ופגיעה זיהומית במסתם הלב (בקטריאל אנדוקרדיטיס). הוא אושפז במחלקה פנימית מספר פעמים בתקופה שמספטמבר עד דצמבר 09.

ברור שמחלת החום הזיהומית אינה קשורה כלל למכה שקיבל התובע באזור המרפק הימני. המחלה הזיהומית הינה קשה ואפילו מסכנת חיים, והיא אחראית למצבו בתקופה הנידונה הרבה יותר מהפגיעה העצבית.

נשאלת שאלה האם הפגיעה העצבית קשורה בקשר סיבתי לאירוע וגם בשאלה זו יש ספק רב. מכה בחלק האחורי של המרפק יכולה לגרום לפגיעה (בדרך כלל קצרה וחולפת) בתפקוד העצב האולנארי שעובר מאחורי המרפק. הרבה פחות סבירה פגיעה בעצב הרדיאלי שנמצא עמוק יותר ומכוסה בשכבת שרירים.

פגיעה בשני העצבים גם יחד כפי שהיתה כאן הינה מאד לא סבירה במנגנון האירוע המתואר.

בוצע בדיקת EMG בניסיון לשפוך יותר אור על הפגיעה העצבית. תשובת בדיקה זו הינה שהפגיעה מתאימה לדלקת באזור הפלקסוס הברכיאלי (הסתעפויות עצביות שנמצאות באזור הצוואר ולכיוון הכתף ולא יפגעו כלל באירוע כמו זה שהיה כאן).